עמוד ראשי  |  התחבר או אם אינך עדיין רשום, הרשם בחינם.
  בלוגר  
אודות
קבלת עדכונים
רוצים לקבל הודעה במייל בכל פעם שהבלוג שלי מתעדכן ?

עדכוני RSS
חיפוש
ארכיון
ניהול המשכיות הידע
04/12/2019 19:13
Libby Malovani

אנסה להציע כבעיה בתחום שימור והעברת הידע את התמודדותה של רפא"ל – חברה גדולה מאוד העוסקת בתחום ידע המצריך שימור והעברת ידע על בסיס קבוע, אך בסביבה סודית וחשאית, מה שמקשה על היכולת לרכוש את הידע ממקורות ידע חיצוניים. לפיכך, על החברה להסתמך על מקורות הידע האנושיים שעובדים בחברה עצמה, ולדאוג שאלו "יעבירו את השרביט" בצורה מסודרת לדור הצעיר שצומח בחברה – ואלו בתורם יעבירו אותו לדור הבא וכן הלאה.

האתגר בהמשכיות הידע ובשימור המקצוענות בחברה כזו, ובשוק תחרותי, הוא עצום. "דור המומחים" יפרוש בשלב כלשהו, וצריך לייצר מנגנונים מסודרים לשימור ולהנחלת ידע כחלק מהקריירה של העובדים בחברה, תוך כדי עבודתם בחברה.

כדי להתמודד בצורה ראויה עם האתגר הגדול הזה, מחלקת משאבי האנוש בחברת רפא"ל הקימה ומלווה פרוייקט ייחודי   בשם "שימור ידע פורשים" שכל תכליתו נועדה לשימור הידע הנצבר בחברה על פני עשרות ומאות שנות ניסיון של עובדים ותיקים בחברה. כחלק מפרויקט זה מעלים את המודעות של דרג המנהלים לחשיבות שבשימור הידע הנצבר אצל דור הותיקים העומד לפרוש; יוצרים תהליכים ותשתיות מקצועיות שמטרתם ללוות פרויקטים להכשרת והנחלת ידע ומטמיעים כלים ניהוליים לצורך ארגון בסיס הידע הקיים והנחלתו לדור הבא.

הפרויקט סייע בשיפור תהליכי עבודה והכשרת עובדים, למינוף המתודוליה לתהליכי העברת והמשכיות ידע ברפא"ל ולהטמעה של תרבות למידה ארגונית. הפרויקט סייע בבניית מערכי הכשרה במרכז ההדרכה של רפא"ל, כאלו שישמשו דורות על גבי דורות של עובדים חדשים שייכנסו לחברה, ושישמרו דורות על גבי דורות של ידע שנצבר.

פרויקט זה, החשיבות שמייחסים לו, המשאבים המוקצים לו ומנגנוני שימור הידע הנוסדים בחברה מסייעים ביצירת תהליך המשכיות ידע רציף וכלל מערכתי ובזכותו מועבר הידע מדור המומחים הותיק לדור הצעיר. כמו כן, כפי שציינו מנסחי הבעיה בקישור להלן, הפרויקט יצר תשתית ומסגרת עבודה בשיתוף פעולה קבוע עם מחלקת משאבי אנוש, כגורם מקצועי שחלק חשוב ממשימותיו הם בניין כוח אדם, שימורו ופיתוחו המקצועי.

 
מקור:
http://www.anashim-hr.org.il/people-media-story-252031

0 תגובות
ארגון לומד ולמידה ארגונית
27/11/2019 17:55
Libby Malovani

שאלה 1:

בצה"ל קיימת בעייתיות עם תחקירים, מסקנה העולה מדוח מבקר המדינה, המצביע על כך שתרבות התחקירים בצה"ל לקויה: לעתים נמנעים מעריכת תחקיר רציני (או בכלל) לאירועים שליליים וחיוביים המתרחשים, ולעתים, עורכים תחקירים אך מסקנותיהם ותובנותיהם אינן מיושמות כהלכה בארגון. כך יוצא שצה"ל אינו עומד בשאיפתו לפעול כארגון לומד.

לאחר קריאת הקובץ "הפקת לקחים בארגונים גדולים" אני סבורה כי הבעייתיות עם תחקירים בצה"ל נובעת מכמה טעמים, מביניהם:

ראשית, חשש מחשיפה אישית – לעתים רבות קורה שבדרגים הנמוכים נמנעים מעריכת תחקירים בכלל, או מעריכת תחקירים רציניים, מתוך חשש של החייל הפשוט או המפקד הזוטר מחשיפה אישית שלילית בעקבות ליקויים ופגמים בהתנהלותם שיתגלו בתחקיר - אשר לרוב תהיינה להם השלכות משמעותיות. בכך נוצרת תרבות של השתקת טעויות מתוך פחד מענישה, וטעויות חוזרות ונשנות בארגון שאינו לומד מהן ואינו מפיק לקחים.

לצד החשש מחשיפה אישית קיים גם חשש נוסף ודומה מפני חשיפה ארגונית, קרי, התפשטות של ההשלכות מאירוע בודד בדרג נמוך, אל דרגי הפיקוד הבכירים יותר – השלכות שהטיפול בהן עשוי להיות כרוך בשינויים ארגוניים מרחיקים לכת, שינויי נהלים או השקעת משאבים – הליכים אשר מערימים קשיים על המפקדים הבכירים (במקרה של צה"ל) ועל הארגון כולו. לפיכך, קיימת נטייה להימנע מעריכת תחקירים, כדי למנוע את ההליכים המורכבים והמתישים האלה.

שנית, היעדר זיכרון ארגוני – מרכיב חשוב לצורך למידה מטעויות העבר כדי להימנע מטעויות העתיד. כדי ליצור זכרון ארגוני דרוש ניהול ידע סדור ותקין של נהלים ותחקירים, באופן שמאפשר את הטמעתם בפעילות השוטפת של הארגון. מדו"ח מבקר המדינה עולה כי תרבות ארגונית זו קיימת רק באופן חלקי, שכן גם כאשר תחקירים נערכו (כמצופה), הם לא יושמו, מה שגרם לעריכת תחקירים חוזרים סביב אותן התקלות והליקויים.

שלישית, לעתים התחקירים הנערכים בצה"ל הינם פרטניים מדיי ולא כוללניים, כלומר, הם מתייחסים ומגיבים לאירוע ספציפי, ולא עומדים על הסיבה לטעות ולפער – שאותם יש לתקן. כתוצאה מכך, יוצא שלא ניתן להקיש מתחקירים רבים הנערכים בצה"ל תובנות לאירועים עתידיים רחבים יותר.

לאור כל האמור לעיל, ניכר כי אחד הדברים העיקריים שעל צה"ל לטפח – ושחסרונו כעת פוגע בתפקודו – הוא תרבות ארגונית שתהפוך עריכת תחקירים לדבר מקובל, לגיטימי ונחוץ לצורך השתפרותו של צה"ל כארגון גדול המבקש להשתפר וללמוד. טיפוח תרבות כזו גם יפחית ויפיג את הפחד מפני ענישה, שמונע מהם מעריכת תחקירים

 

שאלה 2:

לדעתי, יש לנקוט בהליך משמעתי עם העובדים, אך לא להענישם במובנים של פיטורים או קנסות – מה שייצור חשש מפני דיווח על תקלות ונטילת אחריות. המפעילים פעלו מתוך רצון לשמור על תפוקת המפעל ורציפות העבודה, אולם גרמו למעשה לנזק בבחינת ממתוק יצא עז. האחריות מוטלת עליהם במישרין, אולם ש לבדוק מדוע הגלאי התריע התרעות שווא ואיך ניתן לתקן מצב כזה באם הוא ישנה, מבלי לנתק את הגלאי.

כפי שציינתי, יש לנקוט בצעדים משמעתיים עם העובדים לאחר תחקור האירוע, שכן מעבר לנזק הכלכלי שנגרם, עצם החשיפה של המפעילים ושאר עובדי המפעל לחומרים רעילים אלה יש בה משום סכנת נפשות. על כן, יש להתייחס לאירוע בחומרה ולהציף את הפערים שעולים ממנו, ללא אצבעות מאשימות שלא לצורך, ומבלי ליצור נזק מוראלי בין שורות העובדים, מה שימנע מהם לשתף פעולה עם תרבות ארגונית של למידה והשתפרות.

0 תגובות